Spread the love
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

היו היה חתול תופר, וכלב בלי כובע צמר.ורק ידענו שהכלב השיג צמר מכבשים.ובאחד מלילות החורף הגיע הכלב לבקר את החתול.צמר הכבשים מאוד מצא חן בעיני החתול.הכלב נתן את צמר הכבשים לחתול וביקש ממנו שיתפור בשבילו כובע מצמר והוא ישלם לו את כמות הכסף שמגיע לו. עונה לו החתול :״אין בעיה דוד כלבלב, סך הכל כובע אחד ולא מעיל פרווה על הכסף נתחשבן בסוף וביום שישי תחזור לקחת את כובע הצמר״.ביום שישי הכלב מגיע לביתו של החתול ושואל את משפחתו ״איפה החתול ואיפה הכובע שלי?״החתול הגיע לבוש במעיל פרווה ראה את הכלב וצעק עליו.״ מה קרה לך ? הקור גבר עליך? אתה לא נותן לי לינשום! זה לא דבר פשוט! רק עכשיו הכנתי את הצמר לתפירה.״

״חברי החתול אז תגיד זאת כך ,למה אתה כועס עלי? נתתי לך כסף אז תתפור את הכובע בזמן.אתה אומר ולא עושה.כמה פעמים אני צריך לחזור?״ אמר הכלב וכעס וחזר בלי הכובע.לאחר כמה ימים שוב הגיע הכלב לביתו של החתול והחתול לא היה.בפעם אחרת הם ראו אחד את השני והעליבו אחד את השני ונזכרו

בריבים הישנים .הכלב אמר: ״חתול גנב״.החתול ענה: ״כלב קרח״. המקרה הגיע לבית המשפט.הכלב הגיע לבית המשפט והחתול נכנס למצב לא טוב.החתול לקח את עצמו וברח.מאז ועד עצם היום הזה הכלב לא שכח את המקרה.

שמר בזכרונו ובכל מקום שפוגש בחתול ישר תוקף ואת הצמר חזרה הוא מבקש. והחתול חסר הבושה מתעלם מהכלב ואומר לו שרק עכשיו הוא סיים להכין את הצמר לתפירה.

  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  • 148
  • 0